<h1>רבינו גרשום — סוף בכורות</h1>
<h2>דף לט:</h2>
באלו שש הלכות כבית שמאי. בש"א נוטלין לידים ואח"כ מכבדין את הבית ובה"א כו' והלכה כב"ש דאמר [ברכות נ"ב ע"ב] ר' יצחק בן חנניה אמר רב הונא בכולה מתנית' הל' כב"ה לבר מהא כב"ש. שניה מי שאכל ושכח ולא בירך בש"א יחזור למקומו ויברך ובה"א יברך במקום שנזכר והלכה כב"ש דקי"ל [עיין פסחים ק"א ע"ב] יש דברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן ומאי ניהו פת. שלישית סוכה שאין בה ד' אמות אלא מחזקת ראשו רובו ושלחנו ואמר ר' הונא [סוכה ג' ע"א] הל' צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו א"ל ר' אבא כמאן כב"ש א"ל אלא כמאן וא"ד דאמר לך מני ב"ש היא לא תזוז מינה ואמרינן בתר קושיין בתרתי פליגי בסוכה גדולה ובסוכה קטנה והלכה כב"ש בסוכה קטנה כדאמר רב שמואל אמר רב כהנא ולית הלכתא כב"ש בסוכה גדולה. ושתים בהתכלת [מנחות מ"א ע"ב] כמה חוטין הוא נותן בש"א ד' ובה"א ג' כמה תהא משולשלת בש"א ד' אצבעות ובה"א ג' והל' כב"ש בשתיהן דא"ר פפא [שם] הלכתא ד' בתוך ג' משולשת ד'. ששית סדין בציצית בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין אף על פי שאנו אומרים הלכה כדברי בית הלל הא אמר רבא [שם מ' ע"ב] גזרה משום כסות לילה הלכה כבית שמאי וכן הלכתא.
